כנאני נ' אסעד רו"ח

החלטה

הבקשה

בפניי בקשה דחופה למתן סעד זמני אשר יורה למשיב, רואה חשבון, להמציא לידי המבקש את כל חומר הנהלת החשבונות השייך למבקש והנוגע לשנים 2006 ו- 2007 וכל מסמך אחר השייך למבקש ועודנו מצוי בידי המשיב (להלן: "המסמכים"), ואשר מעוכבים אצלו שלא כדין.

בקשה זו הינה חלק מהליך עיקרי בו עתר המבקש לסעד של צו עשה למסירת המסמכים החשבונאיים וכן עותר הוא לפיצול סעדיו על מנת שיוכל בהמשך לתבוע את נזקיו הכלכליים כתוצאה מהתנהגות המשיב.

ביום 26.1.12 התקיים דיון בבקשה, במעמד הצדדים, דיון אשר במהלכו, שטח כל צד טענותיו.

אין חולק כי משך שנים רבות, מאז שנת 1991, טיפל המשיב, רואה חשבון במקצועו, בענייניו של המבקש וזאת לשביעות רצונו, עד לשנת 2007, כאשר נקלע עסקו של המבקש לקשיים והוא נאלץ לסגרו. בדיון, טען המשיב כי התשלום השנתי בגין שירותיו עבור המבקש, עמד על סכום של 24,000 ₪ ואילו המבקש לא חלק על כך.

טוען המבקש כי לימים, התברר לו כי המשיב לא סיים את הטיפול בענייניו כנדרש ולא הגיש את הדו"חות הכספיים לשנים 2006-2007 וכנגד המבקש הוגש בשנת 2009 כתב אישום בגין כך. המבקש פנה אל המשיב בבקשה כי ישיב לידיו את החומר החשבונאי על מנת שיוכל לפעול להגשת הדו"חות הנדרשים, אך המשיב סירב בטענה לחוב בגין אי-תשלום שכרו.

המבקש טוען כי אם לא יושב לידיו החומר החשבונאי כאמור, הוא עלול למצוא עצמו במאסר במסגרת ההליך הפלילי המתנהל כנגדו, זאת משום שלא יהיה באפשרותו לטפל בהגשת הדו"חות, כמתחייב בחוק.

המבקש פנה לרואה חשבון אחר, אולם ידיו של זה כבולות בלא החומר החשבונאי המצוי בידי המשיב. לטענת המבקש, קיבל המשיב את שכרו ואין הוא חב כלפיו בדבר.

מנגד, טוען המשיב כי נכון לשנת 2002, נותר למבקש חוב של 8,000 ₪ ומאז ועד היום נצבר חוב העומד על סכום כולל של 82,000 ₪ לערך. המשיב הציג את פירוט החוב באמצעות מסמכים שונים, התומכים, לכאורה, בטענתו זו. עוד, טען המשיב, ובכך גם הודה המבקש בתצהירו, כי המשיב קיבל לידיו שיקים מאת המבקש, שיקים של אשת המבקש ושל אחיו, אשר חזרו בהעדר כיסוי והמשיב נמנע מלפעול לביצועם. לדבריו, היה ער למצוקתו הכלכלית של המבקש ולא מצא לנכון לנקוט כנגדו בהליכים. המשיב הבהיר כי יסכים למסור את המסמכים או להמשיך לטפל בענייניו של המבקש, אך זאת אם ישולם לו כספו או יופקד בקופת בית המשפט, על מנת להבטיח את יכולתו להיפרע מן המבקש, שכן לדבריו, בכוונתו לפעול כעת להגשת תביעה כנגד המבקש.

יצויין כי במעמד הדיון, נשאל ב"כ המבקש מספר פעמים האם יוכל המבקש להפקיד כספים בקופת בית המשפט לצורך הבטחת זכויותיו של המשיב והשיב לכך בשלילה.

זכות העיכבון בידי המשיב

המשיב טוען כי מוקנית לו הזכות לעכב את המסמכים החשבונאיים של המבקש.

זכות העיכבון מוסדרת במספר הוראות חוק, בין היתר כדלקמן:

סעיף 1 לחוק המטלטלין, תשל"א – 1971 (להלן: "חוק המטלטלין) המגדיר מטלטלין כך:

"נכסים מוחשיים חוץ ממקרקעין"

וסעיף 11 לחוק המיטלטלין:

"עיכבון הוא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החיוב."

סעיף 1 לחוק חוזה קבלנות תשל"ד – 1974 (להלן: "חוק חוזה קבלנות") מגדיר חוזה קבלנות כך:

"חוזה קבלנות הוא חוזה לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר כשהקבלן אינו עובדו של המזמין."